מיעוט בחברה כתבה

מרחבא אוסטין: הלהקה הפלסטינית שלא מאמינה ב-BDS

העיר אוסטין נחשבת למעוז ההיפסטרים הטקסנים, ופסטיבל המוזיקה של סאות' ביי סאות'ווסט (SXSW) המתקיים בעיר מדי שנה במהלך חופשת האביב של האוניברסיטאות, הוא מוקד עלייה לרגל מכל רחבי ארצות הברית. מבמה לבמה, משואו-קייס לשואו-קייס, אפשר לשמוע מוזיקה אלקטרונית, רוק והיפ-הופ, באנגלית, ספרדית, צרפתית, יפנית, לעתים גם בעברית.

דעה על הכתבה:
הכתבה עוסקת בלהקה שמורקבת מצעירים מוסלמים שרובם הגיעו מישראל/ ירדן. חברי הקבוצה מוחים על הכיבוש הישראלי והדיכוי של הערבים בישראל.
אני מסכים עם הכתבה בכך שהערבים במדינה סובלים מיחס שלילי. השכונות הערביות מלוכלכות ובקושי בעלי גני משחקים, הם סובלים מהקנטות ויחס שלילי בחברה הישראלית.
דבר נוסף שהתחברתי בכתבה הוא ההשוואה של הלהקה לעומת הערבים בישראל שמשתתפים בהפגנות אלימות. הכתבה מציגה שיש דרך לא אלימה להפגין ולהעביר מסר. ללא פצועים והרוגים.

הדילמה שבחרתי היא :

הזכות להפגין כנגד השתקה

 מצד אחד, אם לא תפגין נגד המצב הקיים, דבר לא ישתנה.

ואם תפגין, תסתכן בניסיונות השתקה ויחס שלילי מהציבור. בנוסף, אם תחילת להפגין בדרך אלימה כמו בהפגנות בעזה תסתכן במעצר ואפילו במוות


שאלת חקר:

מה דעת הקהל על כתבות העוסוקת בכיפוח האוכלוסיה הערבית

איך אחקור? אקרא טוקבקים מ4 כתבות שונות שיצאו בשנת 2018-2019 מעיתונים שמאלניים וימנים כמו הארץ וידיעות אחרונות